פסק-דין בתיק ת"ק 008414/01

 זוהי תביעה לתשלום פיצויים על נזקי גוף שנגרמו לתובע בעקבות פציעה שנגמרה לו במהלך שחיה בבריכת השחיה של הנתבעת 1 המבוטחת ביטוח אחריות כלפי צד שלישי אצל הנתבעת 2

  התובע טוען כי הוא התארח עם בני משפחתו ביחידת נופש במלון המנוהל ע"י הנתבעת 1 בתקופה אשר בין 28/1/01 ועד 4/2/01 , וביום 1/2/01 כאשר שחה בבריכת השחיה של המלון נפגע באגודל רגלו הימנית , טופל במקום, אך הפצע המשיך לדמם , וכי בערב נסע אל בית החולים קיבל טיפול של תפירה בפצע , וכי למחרת לא יכול להמשיך לשהות במלון, ועזב עם בני משפחתו יומיים בטרם סיום החופשה המתוכננת

   התובע תבע פיצויי בסך כולל של 16500 ש"ח כדלקמן

5000 ש"ח  עלות ימי הנופש

11500 ש"ח פיצוים על עוגמת הנפש שנגרמה לו ולמשפחתו , ימי מחלה והוצאות

   הנתבעת בהגנתה כפרה באירוע התאונה , ומכל מקום- כך טענה- אם התובע נפגע הרי זה בגין מחדל מצד חברה קבלנית אשר ביצעה עבודה במקום , והיא האחראית למפגע אשר היה בבריכה, ואשר מוכחש כי היה , והיא שלחה הודעה לצד ג'  אל חברת קריב מערכות בניה (ת"א) בע"מ

  בישיבת יום 7/4/02 העיד התובע לעצמו , חזר על תביעתו וסיפר כי במהלך   השחייה אגודל כף רגלו הימנית נפגע מאריח קרמיקה שהיה מודבק בדופן הפנימית של הבריכה , כאשר הוא שם את רגלו על הדופן במטרה להדוף את גופו קדימה בתוך המים . אשת יחסי הציבור של המלון באה אליו ואמרה לו , לגרסתו, כי יומיים לפני כן הבריכה היתה בשיפוצים , והיא לא יודעת מדוע לא שמו את השלטים באותו יום

   לשאלת נציג הצד השלישי ענה התובע כי איש לא הזהיר אותו מפני אריחים שבורים, או מכך שימים לפני כן היתה הבריכה בשיפוצים, וכי היו עוד מתרחצים בבריכה

  נציג הנתבעת שאל את הובע שאלה אחת  באשר למלים "עקב שיפוצים בבריכה " אשר בכתב התביעה שלו הוא ענה שאת המלים כתב על סמך מה שאמרה לו אשת יחסי הציבור

   משסיים התובע את עדותו, עמד נציג הנתבעת והצהיר שאין לו עדים ואין בידו להוכיח את טענת הנתבעת. באשר לטענתה כנגד הצד ג' . נציג הצד ג' בקש לדחות את ההודעה נגד צד ג' , וכך אכן נעשה.

   גם נגד התביעה של התובע לא היו לנתבעות עדים . לא בגלל שלא קיימים עדים אלא פשוט משום שהנתבעות לא דאגו לזמן עדים מטעמן , וגם לא בקשו - וספק אם הייתי נענה לבקשתן- לדחות את הישיבה על מנת לזמן עדים .

  נראה לי , מבלי להיכנס לשיקולים של הנתבעות בניהול הגנתן , כי הן התיחסו בביטול לתביעה , ולא דאגו לעמוד מאחורי הגנתן ולנסות להוכיח אותה

  נותרה בפני עדותו הבלתי נסתרת של התובע . התלבטתי בשאלה האם  להעביר את גרסתו של התובע במבחן הסבירות , וגם בהעדר עדויות סותרות מטעם הנתבעות, לשקול אותה לגופא , ולבדוק אם אפשרית היא אם לאו. החלטתי להימנע מכך , שכן אין בית המשפט מוסמך לדאוג לאינטרס של צד למשפט יותר מאשר אותו צד .

 על פי החומר המונח בפני הוכיח התובע את תביעתו כי אגודל כף רגל ימין שלו נפגע כפי שנפגע מאריח קרמיקה המודבק לדופן הפנימית של קיר הבריכה. גרסתו לא נסתרה .

  באשר לאחריות של הנתבעת , אין לי כל ספק , כי משהוכיח התובע כי כך קרה המקרה , הרי שיש משום רשלנות מצד הנתבעת 1 שהפעילה את הבריכה , שעה שאריח או יותר בדופן הפנימית שלה שבור , ומהווה מקור סכנה למתרחצים תמימים הנמצאים בתוכה, הייתי אף אומר שחל כאן סעיף 39 לפקודת הנזיקין , שכן מדובר בדבר מסוכן הנמצא בשליטת הנתבעת 1 שגרם את הנזק

  זאת באשר לאחריות

 ובאשר לנזק.  בתעודת חדר המיון שהוגשה ע"י התובע מצוין כדלקמן

  בן 36 נחתך באצבע 1 של רגל ימין

בוהן, חתך שטחי אך מדמם מספר שעות , עקב זה הוחלט לבצע תפירה 3,0 משי כמו כן קיבל חיסון טיטנוס